הגירה לישראל

ככלל, כאשר אדם רוצה להגר למדינה זרה, רבים הקשיים בהם הוא נתקל.

במדינת ישראל ישנה מדיניות הגירה שונה מרוב המדינות בעיקר בשל העובדה כי חובה על המדינה לשמור על רוב יהודי במדינת ישראל בעניין זה ישנם שני חוקים עיקריים:חוק השבות וחוק הכניסה לישראל.

חוק השבות- יהודי או צאצא של יהודי:

חוק מיוחד למדינת ישראל הקובע את זכותו של יהודי או צאצא של יהודי לעלות לישראל ולחיות בה. אנשים רבים, שיודעים בוודאות כי הם צאצאים ישירים ליהודים מתקשים מאוד להוכיח זאת. קושי ההוכחה בולט בעיקר במדינות חבר העמים לשעבר אשר אסרו בשל הקומוניזם פולחני דת וגילויי דת בפרט מצידם של יהודים. כמו כן, יהודים רבים נאלצו להסתיר את דתם בשל פחד מפשעי אנטישמיות אשר היו נפוצים והיוו סכנת חיים מוחשית באם יתגלה המוצא היהודי.

כמו כן, כאשר זכאי שבות מחליט לעשות "עליה" לישראל, משרדנו מעניק לו ליווי מלא לאורך שהותו בישראל תוך פניה לגורמים הרלוונטיים לצורך קבלת מלוא ההטבות הכספיות להם הוא זכאי.

משרדנו מתמחה באיתור מסמכים והוכחת יהדות 3 דורות אחורה- יודגש כי זכאי שבות אינו חייב להיות יהודי אלא די כי אחד מהוריו או הורי הוריו היה יהודי. כמו כן במקרה של קטין ניתן לקבל זכאות שבות גם כאשר מדובר בצאצא מדור רביעי ליהודי.

חוק הכניסה לישראל- כל מי שאינו יהודי/צאצא של יהודי

נישואין לאזרח ישראלי/חיים משותפים:

רוב הבקשות להגר ולחיות בישראל נבחנות על פי הכללים אותם חוק זה מתווה.

בישראל, בתי המשפט מעניקים תוכן ופרשנות לחוק וכך גם עשו הם בחוק הכניסה לישראל.

חשוב לדעת כי בהליכים אלו אי הבאת מסמך מהותי או טעות המסמך אחד אפילו יכולים להביא לדחיה מיידית של בקשתכם.

ההליך הנפוץ מכולם בעניין זה הינו נישואין של אזרח זר לאזרח ישראלי ו/או חיים משותפים עם אזרח ישראלי. טעות נפוצה היא כי נישואין לאזרח ישראל מזכים את האזרח הזר בתושבות באופן "אוטומטי". המשמעות היא שמדינת ישראל אינה מחויבת להעניק תושבות לבן/בת הזוג הזר ולעיתים אנשים רבים מוצאים עצמם נשואים לאדם שכניסתו לישראל אסורה.

ב.1."יודגש כי זכותו של האזרח הישראלי לחיי משפחה אינה זכות מוחלטת וכי בן הזוג הזר אינו זכאי אוטומטית לאזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרח ישראלי, אלא בכפוף להוראות נוהל זה".

במקרים בהם נדחית בקשתו של אזרח ישראלי והמדינה מסרבת לאפשר כניסת בן/בת הזוג, מגיש משרדנו עתירה מנהלית דחופה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים ואף לבית המשפט העליון. פניות רבות של בני זוג נשואים נדחים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בטענה כי אין מדובר בנישואי אמת אלא נישואין פיקטיביים שנועדו להקנות לאזרח הזר מעמד בישראל ואישור לעבוד בישראל.

ברוב המקרים בהם נדחית בקשה של בני זוג נשואים ניתן לראות כי לא נעזרו הם בעו"ד אשר מתמחה בתחום ההגירה ומכיר את המערכת ואת הקשיים הצפויים בהמשך הדרך. כמו כן, פעמים רבות אנשים סבורים כי הם יכולים לעשות זאת לבד ואין צורך כלל בעורך דין ולמרבה הצער משלמים מחיר יקר כאשר דוחים את בקשתם ולא מאפשרים להם לחיות יחדיו כבעל ואישה בישראל.

מקרים אלו מקבלים חשיבות יתרה כאשר מדובר באדם אשר היה לו בעבר מעמד בישראל או בתושב זר אשר  ילד קטין אותו הוא מבקש להביא ארצה במסגרת החיים המשותפים עם האזרח הישראלי.

משרדנו, המכיר את המערכת ואת הדרישה למסמכים מיוחדים רבים (אפוסטיל ו/או אישור קונסולרי) לצורך הוכחת הזהות והוכחת כנות הקשר , יודע כבר מהשלב הראשון מאלו "מוקשים" להימנע והיכן יש לתת דגש רב יותר וטיפול אינטנסיבי יותר. בכך, ניתן למנוע פעמים רבות סירוב לבקשה על ידי משרד הפנים ולהימנע מעלויות מרבות ומיותרות הכרוכות בפניה לבית המשפט.

משרדנו מתמחה במקרים קלים ומורכבים כאחד ומעניק יעוץ והדרכה מלאה מהרגע הראשון גם בשפה הרוסית. גם במקרים בהם סורבה בקשה לחיים משותפים בישראל ואף ניתן צו הרחקה ישנם דרכים לתקן את רוע הגזירה ובאמצעות עבודה יסודית לאפשר לבני הזוג לחיות בצורה חוקית יחדיו בישראל

יצוג על ידי עורך דין:

אין חובה ליצוג על ידי עורך דין בכלל הליכי ההגירה ואדם יכול לבדו להגיש כל בקשה לרשות. חשוב להדגיש כי ככלל במערכת המשפטית בישראל אין חובת יצוג אלא לאדם יש זכות ליצוג (למעט חריגים).

בתיקי הגירה, משרדנו ממליץ לפנות לייעוץ עוד בטרם הגשתם או פניתם למשרד הפנים. בשלב זה, עורך הדין יודע מהי הבקשה המתאימה בעניינכם ומאילו פניות עליכם להיזהר. כמו כן, עורך הדין עוזר בהכוונה ובגיוס המסמכים הנכונים על ידי רשימות והתכתבויות רבות גם בשפה הרוסית.

יתרה מכך משרדנו מכין את התיק כבר מהשלב הראשון למקרה בו יאלץ לעתור לבית המשפט המתאים.

פניה לבית המשפט בענייני הגירה הינה בגדר הליך מנהלי המציב רף גבוה מצד העותר המבקש בהוכחה כי המדינה טעתה בהחלטה וחרגה ממתחם הסבירות או פעלה בניגוד לכללים. רק עורך דין הבקיא בתחומים אלו ידע כיצד לפעול והאם ניתן לעתור באותו עניין.

יודגש כי משרדנו אינו מטפל בנישואין פיקטיביים ואינו מגיש עתירות לבית המשפט כאשר אין כל סיכוי להצלחה מלאה או חלקית בעתירה.

משרד עו"ד אסף ברדוגו

מזה שנים רבות משרדנו מטפל בעיקר ביוצאי ברית המועצות לשעבר (מזרח אירופה ורוסיה) ומספק שירותים רבים בשפה הרוסית בכתב ובעל פה במגוון רחב של ענייני הגירה.

למשרדנו ניסיון רב בהגירה לישראל, במקרים קלים ומורכבים כאחד.

הגירה לישראל אינו נושא פשוט כלל ומשרדנו עושה כל שביכולתו כדי לחסוך זמן וכסף ללקוחות המשרד על ידי הדרכה נכונה בהמצאת מסמכים הדרושים – אפוסטיל ואישורים נוטריונים, קביעת תאריכי החתונה והטיסות לחו"ל, כניסת התושב הזר לישראל למטרות ביקור ועוד.

משרדנו דוגל במתן "ביטחון" ללקוחותיו על ידי טיפול מסור ומענה תמידי לכלל בעיות ושאלות אשר עולות לאורך הדרך.

נושאים נוספים בטיפול המשרד:

• הארכת רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 ורישיון לישיבת קבע.
• טיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי.
• מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לתושב קבע.
• מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי.
• שוהים בלתי חוקים בישראל.
• בקשת התאזרחות לפי סעיפים 5,6,8 לחוק.
• טיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי.
• מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני זוג מאותו המין.
• נישואים באמצעות שליח.
• טיפול בויתור על אזרחות ישראלית לתושב המהגר לפי סעיף 10 (ב').
• בקשה להתאזרחות לתושבי קבע שהם בני זוג של אזרחים ישראלים.
• פקיעת רישיון לישיבת קבע.
• מתן רשיון ישיבה מסוג א/ 4 נלווה.
• טיפול בביטול מעמד לתושב ארעי מסוג א/1 שחדל להיות תושב.
• מתן מעמד לבני זוג, האחד זכאי שבות והשני לא, שנשאו פחות משנה לפני עליתם.
• טיפול בהודעה על רצון לקבל זכויות לפי סעיף 4(א) לחוק השבות.
• וויתור על אזרחות ישראלית למי שמבקש לשמור על אזרחותו הקודמת לפי סעיף 10 א'.
• מתן מעמד א/1 לזכאי שבות המבקשים לבחור אפשרות השתקעות.
• בקשות להעסקה או למתן רישיון ישיבה לחוקרים ומרצים במוסדות להשכלה גבוהה המצויים במסלול למתן קביעות וכן לבני משפחותיהם.
• בבקשות להעסקת מומחה זר, שהוא אזרח מדינה לגביה חל פטור מאשרת ביקור, המוזמן לישראל לתקופה של עד 45 ימים בשנה.
• טיפול בבקשות למתן אשרת כניסה ורישיון ישיבה ליזמים מחו"ל (חדשנות).
• מתן / הארכת רישיון שהייה מסוג א/2 לתלמידים ולסטודנטים זרים במוסדות להשכלה גבוהה.
• בקשות לחופשת טיול עבודה בישראל.
• שינוי מעמד מתייר ל"עולה" בישראל לזכאי שבות.
• מתן רישיון עבודה בישראל למי שחוק השבות חל עליו ואינו אזרח/תושב ישראל.
• מתן מעמד לצאצא או נין של יהודי.
• טעמים הומניטאריים מיוחדים.
• טיפול במתן אשרת כניסה מתן רישיון ישיבה הארכת רישיון הישיבה לאנשי דת (א)3.
• מתן אשרות לבני משפחה של דיפלומטים.
• רישיון שהייה בישראל בנים ונכדים לחסידי אומות העולם