מעמד לבן/בת זוג הנשוי לאזרח ישראלי

בקשה למעמד לבן/בת זוג הנשוי לאזרח ישראלי מוגשת כאשר האזרח הישראלי התחתן עם בת זוג זרה ובני הזוג מבקשים לגור בישראל. בקשה זו מוגשת בהתאם להוראות "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי".

פניה לעורך דין להגירה לפני החתונה

רצוי מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בדיני הגירה ומעמד עוד בטרם החתונה. פניה בשלב זה יכולה לחסוך בעלויות כספיות רבות בעזרת ייעוץ והכוונה נכונה. במצב זה, עורך הדין מנחה כבר מבעוד מועד את בן הזוג הזר לקבוע תאריך לחתונה, להכין את המסמכים אותם האזרח הישראלי חייב לקחת איתו לצורך החתונה בחו"ל ואף שהאזרח הזר יכין את המסמכים הרשמיים הדרושים חותמת "אפוסטיל" כדי שהאזרח הישראלי יוכל להביאם עימו חזרה ארצה לאחר החתונה.

שלב הכנת הבקשה לאחר החתונה

הגשת הבקשה הינה למעשה בקשה למתן מעמד בישראל לבן הזוג הזר. ביחד עם בקשה זו יש לארגן ראיות רבות שחלקן מהוות תנאי סף להגשת הבקשה ובלעדיהן לא ניתן להגישה:

• תעודת לידה
• תעודה אודות מצב אישי נוכחי וקודם
• תעודת יושר (היעדר רישום פלילי
• תעודה אודות שינוי שם (נכון במצב בו בת הזוג הזרה התגרשה).
• תעודת נשואין
• דרכון של התושב הזר בתוקף של שנתיים לפחות

תעודות אלו צריכות להיות חתומות בחותמת "אפוסטיל" על ידי המדינה שהנפיקה את המסמך . חותמת זו מאשרת את מקוריות המסמך וחובה להחתים מסמכים אלו באפוסטיל.

לאחר מכן יש לתרגם את המסמכים לשפה העברית. עורך דין הבקיא בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה יבהיר ללקוח כי התרגום חייב להיעשות על ידי נוטריון בישראל (בעבר לא היתה חובה לתרגום בישראל) וכי על הנוטריון להיות דובר השפה ולא לאשר תרגום של מתרגם בחתימתו.

ראיות המוכיחות את הקשר וכנותו

ראיות נוספות אותם עורך הדין מכין הינם ראיות לקשר הזוגי של בני הזוג. ראיות אלו הינם מגוונות ולעיתים עורך הדין צריך להיות יצירתי מאוד שכן הראיות משתנות בהתאם לטיב הקשר.

לרוב, יכין עורך הדין תיקיה ובה צילומים משותפים של בני הזוג מחיי היום יום ומהחתונה (חשוב מאוד!), צילום של שיחות והודעות, העברות כספיות, מכתבים ממכרים ובני משפחה של הצדדים וכו'.

בנוסף לאלו על האזרח הישראלי להראות כי מרכז חייו נמצא בישראל וכי ביכולתו לדאוג לבת הזוג הזרה. לצורך כך עורך הדין ידאג לבקש מהלקוח מסמכים כגון : רישיון רכב, תדפיס חשבון בנק, אישור חברות בקופת חולים, אישורים אודות קבלת קצבאות, חוזה שכירות או בעלות על נכס וכו'.

הגשת הבקשה ברשות האוכלוסין וההגירה

לאחר שעורך הדין ווידא כי ברשותו כל המסמכים הנדרשים, על עורך הדין לקבוע פגישה להגשת הבקשה במשרדי הרשות.

כיום, לשכות רבות מבקשות כי המסמכים יוגשו באופן מקוון. במצב זה, על עורך הדין סרוק ולכווץ את המסמכים בכדי שיתאימו להגשה.

לפגישה ברשות ההגירה הלקוח חייב להתייצב. בפגישה זו מציגים את המסמכים המקוריים ומגישים בנוסף בקשה לאשרת כניסה לישראל לבן/בת הזוג הזרה.

בקשת הכניסה לישראל נעשית כמובן במצב בו בת הזוג הזרה שוהה מחוץ לישראל. על בקשה זו להיות מוגשת במועד הגשת הבקשה למעמד ורק במקרים מיוחדים ניתן להגישה בטרם הגשת הבקשה העיקרית למתן מעמד מכוח נישואין.

לאחר כניסת בן/בת הזוג הזר לישראל

לאחר קבלת אישור הכניסה לישראל בת הזוג הזרה צריכה להיכנס לישראל בתוך 3 חודשים.

בכניסתה לישראל מקבלת הזרה אשרת תייר מסוג ב/2 לתקופה של 3 חודשים.

לאחר כניסתה לישראל, על עורך הדין לקבוע פגישה במשרדי הרשות שתיערך בנוכחות בני הזוג. בפגישה זו, ברוב המקרים, בת הזוג מקבלת אשרה מסוג ב/1 לתקופה של חצי שנה המתירה לה לעבוד בישראל.

כאשר מדובר בזר/זרה המגיעים ממדינות חבר העמים לשעבר, בני הזוג מקבלים שאלון עב כר אותו עליהם למלא ולשלוח בדואר ללשכת נתיב שם יערך להם בהמשך ראיון.

ההליך המדורג

לרוב כאשר אין ספק בכנות הקשר וכל הראיות הוגשו כהלכה, בתום פרק הזמן בן החצי שנה עם אשרת ב/1 ישודרג המעמד של בת הזוג לאשרה מסוג א/5 ואתו זר יחשב כתושב ארעי (זמני).

אשרת א/5 הינה אשרה מקנה לזר מספר תעודת זהות ישראלית ולצדו זכויות רבות כגון ביטוח לאומי, פתיחת חשבון בנק וכיוצ"ב.

עם קבלת אשרת א/5 מתחיל למעשה ההליך המדורג. את אשרה זו יש לחדש מדי שנה ובתום 4 שנים ניתן להגיש בקשה לתושבות קבע / אזרחות בהיעדר המניעות הקבועות בחוק.

יש להדגיש כי במהלך שנים אלו על בני הזוג להמציא ראיות רבות המוכיחות את כנות הקשר ואת קיומו של קשר זוגי אמיתי וניהול משותף של משק הבית. כעיקרון על בני הזוג מוטלת החובה לאסוף ראיות ולהגישן בכל פעם ואם לא יעשו כן רשות ההגירה יכולה להפסיק את ההליך המדורג ולבסוף אף לבטל את מעמדו של הזר בישראל.

בנוסף לראיות אותן בני הזוג צריך לאסוף על בני הזוג להיות ערוכים לראיונות ברשות ההגירה. בראיון בני הזוג מופרדים ונציג הרשות שואל כל אחד בנפרד את אותם שאלות ולבסוף תשובותיהם נבחנות על ידי נציגי הרשות. כאשר בראיון ישנם סתירות רבות או סתירות בשאלות בעלות חשיבות מהותית עלול הדבר להקים ספק בכנות הקשר ולהוביל להפסקת ההליך המדורג.

ילד של בן הזוג הזר- קטין נלווה להליך

ישנם מקרים בהם לבת הזוג הזרה יש ילד קטין מקשר קודם ובני הזוג רוצים כמובן שהילד יצטרף לאימו/אביו ויחיה עימם בישראל. במצב זה ידרש הנתין הזר בטרם הגשת הבקשה להמציא מסמכים שלעיתים קשה מאוד להמציאם:

• תעודת לידה של הקטין מקורית ומאומתת.
• עמדת ההורה הנוסף של הקטין – כתובת ההורה הזר בחו"ל על גבי תעודה ציבורית מאומתת לצורך קבלת עמדתו לבקשת המעמד לקטין.
• ככל וההורה הזר הינו המשמורן/אפוטרופוס הבלעדי של הקטין יש להמציא את פסק הדין מאומת וחתום או את הסכם הגירושין ובו המשמורת הבלעדית.

במידה והקטין הינו מעל גיל 15 במועד הגשת הבקשה על ההורה הזר להמציא הוכחות לכך שהקטין בשנתיים האחרונות היה בחזקתו (משפטית ועובדתית).

טעות נפוצה שלמרבה הצער מתרחשת לעיתים קרובות היא השארת הקטין במדינת המוצא בטיפולה של המשפחה והסדרת המצב המשפטי כאשר הזר חי בישראל. במצב זה כאשר הקטין מעל גיל 15 גם אם יתקבל פסק דין ובו ההורה הזר הינו המשמורן הבלעדי הרי שתנאי הסף הדורש את הימצאותו של הקטין בחזקת ההורה במשך השנתיים האחרונות פוקע ולא ניתן יהיה לצרף את הקטין כנלווה ולהביאו ארצה.

כאשר יש קטין בתמונה ישנה חשיבות רבה לעורך הדין אשר בכוחו להסדיר את המסמכים הנחוצים לצד הטיפול בכלל הבקשה תוך שמירה על הלקוחות והימנעות ממצבים אשר יכולים להביא לסירוב כניסתו של הקטין ארצה.

חשיבות עורך הדין בהליך:

עורך דין אסף ברדוגו ייצג זוגות רבים וסייע בקבלת מעמד לבני הזוג הזרים ולילדיהם.

ישנה חשיבות רבה לסוג המסמכים הנדרשים ואף לתוכן הכתוב בהם. הגשה לא מקצועית של הבקשה יכולה להביא לסירוב ואף לבעיות רבות בהמשך הדרך אשר יובילו להפסקת ההליך ובעקבותיה אף ערר לבית הדין לעררים, הליך יקר וקשה אשר עדיף להימנע ממנו.

בשל הניסיון רב השנים של משרדנו בתחום אנו שואפים להפוך את ההליך המתיש והקשה של ההתנהלות מול משרד הפנים להליך פשוט ומהיר ללא תקלות וללא בעיות.

מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי אלא נועד לתת רקע לקוראים אודות ההליך